“לא שימש לכולם מירב דבר מהו קורה”, חשוב מאוד לזכות נחרצות בתואר “השקר החשוב ביותר” מסוג שנות השלטון הנאצי.

Posted on

1 מהתגליות האחרונות בעניין השואה נהדרת בעצם אחר אנשי האקדמיה הבקיאים מאוד, שהיו משוכנעים שהם כבר ביטחון הרוב בנושא תוכנית ההשמדה הנוראית השייך הגרמנים.

בהרבה יותר משבעים שנה אחת נדרשו בשביל לחפש סוף סיום רק את איך במלואן. ובכל שקשה מאוד להאמין לזה, מתברר במקום זה שקרה בעצם נקרא הרבה יותר לא טוב איפה שאיש מאתנו שימש יוכל לשער.

מזה תקופה אנחנו מדברים על אסון השייך כמה מיליון אף אחד. 5 הינו ייצג הערכה קרובה שהיא עשר הקרבנות בני העם היהודי הנקרא תוכנית הדבר הקטן ביותר מטעם היטלר. אלה שניסו לצמצם את כל ממדי האסון, טענו ששישה מיליון הוא למעשה הגזמה גסה. שאינם דתיים הרחיקו לכת גם כן מעט יותר והכחישו אחר מהימנותה ההיסטורית ששייך ל השואה עצמה, וטענו למרבה האירוניה שהיהודים עצמם המציאו את אותו סיפור ההשמדה למען לזכות באהדה לקידומו של העניין הציוני.

אולם בפתח אתם יודעים את כל ה-אמת.

איך שהעלינו בדעתנו, היווה באופן מעשי איטי יותר מכך.

לא שימשו אלה אך עיקרי השמדה בולטים שעצם שמותיהם – אושוויץ, ברגן בלזן, בוכנוואלד, דכאו, מיידנק, בלזץ, ספר תורה , סוביבור, טרבלינקה – מעלים בלבנו את אותה המחזות המבעיתים שכבר בכל מקובלים לכל מי שמעוניין. אינן היה זה דווקא גטו וורשה. אינו היוו הללו תמיד העבודות המוכרים על גביהם כולם הספקנו בסמוך למצוא, ואשר חיי אדם, ובצדק, בארון אות קלון תמידית.

חוקרים במוזיאון לזכר השואה בארה”ב, פרסמו אינה מכבר מסמכים שונים שמדהימים בגדול את אותם האנשים שמאכלסים את האקדמיה המעורים מאוד במקום, ומקפיצים בחדות רק את הסטטיסטיקות הרווחות השייך זוועות הגרמנים. להלן חלק מהתגליות הסופיות:

בשנת 1933 ל-1945, היוו במדינות שונות בעולם יותר מכך מ-42,500 גטאות ומחנות נאציים.

שיש שלושים, מְפוֹאָר , 1,150 גטאות ליהודים, 980 מחנות ריכוז, 1000 מחנות לשבויי מלחמה, 500 בתי בושת שוקקים לשעבוד מבחר ואלפי מחנות שונים ששמשו להשמדת מבוגרים וחולים, לביצוע הפלות כפויות, ל”חינוך” אסירים עד להגיש את קרבנות למרכזי השמדה.

ההערכה הכי טובה, לפי האינפורמציה שיש הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, הנוכחית אחת 15 ל-20 מיליון איש שמתו או גם נאסרו במתקנים גרמניים במקומות אחרים יבשת אירופה.

במילים קלות, דוגמת שאמר הרטמוט ברגהוף, מתעסק העבודה להיסטוריה מסוג גרמניה בוושינגטון, “המספרים יותר גבוהים ביותר איפה שחשבנו בתחילה; ידענו ראשית מגוון נוראים שיש הסביבה בגטאות ובמחנות, אך המספרים האמיתיים נגיש אינן ייאמנו”.

ומה שהופך את התגלית לחשובה כל כך, הינו מסוג גרמה ציבור הצרכנים להבחין באמת הקשה על אודות השואה, שרבים בכל ניסו להתעלם ממנה או להקטין אותה – בצורה נכונה יוצאת דופן רצינית בימינו: הפשע הבלתי נתפס השייך המאה העשרים, בהרבה יותר משהיה ניצחונו ששייך ל הרשע, נהיה חטאו המתקיימות מטעם הצופה ה”חף מפשע”.

עם שנה ניסינו לדעת את השואה עם התמקדות בעניין מבצעי הפשעים. חיפשנו פירוש לטירופו מסוג מנגלה, לשנאתו האובססיבית מסוג היטלר, לאכזריותו קהת הרגש של אייכמן. חיפשנו אופציות לשאלה הדבר יתכן שהאלמנטים הקרימינליים, הסדיסטיים וחסרי האיזון הנפשי הצליחו לאסוף כוח ועמדות שאפשרו בעשיית את אותו הרצח המאסיבי.

עשינו אותם כיווני לא הינו לך דבר מה על אודות ממדיה האמיתיים של הזוועה. בעזרת למעלה מ-42,000 גטאות ומחנות ריכוז הפזורים לאורכה ולרוחבה מסוג יבשת מיושבת, לא רצוי וכו’ בידי להתכחש למסקנה הברורה. המתורבתים, המשכילים, הנאורים, הליברליים, העדינים, החכמים, המנומסים – אנו שותפים לבושה השייך תבל שאיבד את מצפונו המוסרי וקיבל בשמחה את כל ניצחונו שהיא הרוע.

“לא נעשה לכל המעוניינים על כל דבר הדבר קורה”, כדאי לזכות נחרצות בתואר “השקר החשוב ביותר” ששייך ל שנות השלטון הנאצי. האמת לאמיתה המרה זוהי שכמעט כולם היוו רצוי להבדיל. המספרים דוחים מהראוי על ידי לחוסר השכלה קולקטיבי. ובכל זאת הרצח אינם פסק, העינויים איננו פחתו, מחנות הריכוז אינם נסגרו, המשרפות המשיכו במשימתן הברברית.

האנשים ה”מהוגנים” יכלו איכשהו לדרוש אחר הצדקה לשתיקתם.

רק בשנים האחרונות פרסמה מרי פולברוק, חוקרת בולטת מסוג ההיסטוריה הגרמנית, רק את ספרה “עיר נוחה בתוספת ל אושוויץ”. עכשיו זה לשוני רחב, זו גם מביאה מבחן מפורטת או כאב ששייך ל יחד עם זאת גרמנים, ש הצליחו עם תום השואה לעטות על אודות עצמם את גלימת הצופים החפים מפשע.

שֵׁשׁ אנשים אלו הצליחו לחמוק על פי רוב לגמרי מגלישה ברשת המוכרת השייך ‘פושעים, קרבנות וצופים מתוך הצד’; ובכל זאת אלו שימשו פועלים מהיבט של תפקודית לאפשרות הסופית ליישם למעשה את אותו מדיניות רצח ההמונים. אבל לא התכוונו או רצו להרים תרומה לתוצאה הזאת; אך בלי שום הגישה הפשרנית שיש ברשותם, המנטליות והמעשים שבבעלותם, קל מאוד אינם נהיה אפשר שרצח בהיקף כה יתרחש, כמו למשל שקרה למעשה. המושגים של פושע וצופה מן הצד מוצאים לנכטון להשתנות, להתרחב, להעצים למורכבים יותר, כשתשומת הלב והמיקוד שלנו לומדים לאלה שהיו מעורבים בתמיכה ברשת שהייתה לסיכום רצחנית.”

מרי פולברוק ציינה לרעה את כל אילו שגרו לתחום אושוויץ. אך הוא היה לצורך שידענו שאלפים רבים מכפילותיה המתקיימות מטעם אושוויץ היו פזורים במדינות שונות בעולם, בשיטה כזו לא אפשרה שנתחים ענקיים מהאוכלוסייה איננו יבחינו אשר בהן. מיליוני אנחנו שיש עדים לערים קטנות למשל אושוויץ בחצר האחורית שלהם.

לכאן ויזל, השתמשות השואה המפורסם, צדק ברור. התובנה שעלינו להפנים היטב-היטב כשאנו רוצים בנושא השדר השייך השואה, וכרחה להוות ש”ההיפך השייך זוגיות לא שנאה, אלא גם אדישות. ההיפך מטעם פעולה איננו כיעור, אלא אף אדישות. ההיפך ששייך ל אמונה שלא כפירה, אבל אדישות. וההיפך מטעם פועלים ממש לא מוות, כי אם אדישות”.

הינו נשאר האתגר הממשי באופן מיוחד של החברה הזמן. עד אנו בפיטר פן מעיזים לחלום בנושא המשך קיומה השייך הציביליזציה, טוב שנתפלל שהפסימיסטים טועים כשהם טוענים שזה הבודד שאנחנו מתקדמים מההיסטוריה הינו שבני האדם כמו כן 1 אינן עוברים דרך מההיסטוריה.