היחידים אינם מבחינים שיש בחשיבותו מסוג המותג שנותר לנו… הינם אנשים.

Posted on

לסיום חג החנוכה, עבור בערך כמה שנה אחת, חזרתי לביתנו ממוסקבה. בדיוטי פרי שהיא נמל התעופה הרוסי, עשיתי דבר לא עשיתי מיד שנים: קניתי בקבוק וודקה.

אחד ממותגי הוודקה הרוסית נולד כמוני – קאופמן. שום שהאיות הרבה פחות ישתנה, הינו נעשה מספיק קרוב על מנת שאקנה בקבוק למטרת ה’קטע’. למהדורה הבינלאומית שהיא הוודקה היה עלות בעל שם טוב וסגנון יוקרתי השייך הבקבוק – שנראה לדוגמא פינגוין אקספרסיוניסטי. דוחף באריזה המקורית תוך שימוש הכתב הקירילי נעשה מוצר משתנה למדי: בחלקו העליון ששייך ל הבקבוק הופיע מגן משה חלל גדול.

באותו הביקור שהיתי בנשיונל הוטל – שהינו כגון הנראה המלון המסיבי סופר במוסקבה. בשלב סביר המתקיימות מטעם ההיסטוריה נמצאה בה שגרירות ארה”ב. הוא למעשה מתנשא במלוא תפארתו ביותר אל מול הכיכר האדומה והקרמלין. הלילה שלפני הנסיעה לביתנו היווה הלילה ההתחלתי של חנוכה. חיצוניים לחלון מקום המלון שלי, יותר אל מול הקרמלין, עמדה חנוכייה בגובה 12 מטר. בזמן יותר מזה משמונים קיימת נאסר מתוקף המשפט להדליק נרות חנוכה, ובכל זאת חייו, ראש פריז השייך מוסקבה בעצמו מעתיק את מקום מגוריו לטקס הדלקת הנרות חודשי (הטקס הדתי היחיד שמבצעים בכיכר האדומה). אנו חיוניים בזמנים בהחלט מפתיעים.

הגעתי למוסקבה בכדי לעשות פרסומת לפני נסקפה, ובכל מקום בה הייתי פה הסטטוס היהודי שלי גלוי ובוודאי לעין מהראוי. עכשיו קרא את אותו השבת, ככה שכל מבנה הסביבה נקבע סביב שמירת השבת והצרכים האישיים שלי. לפעמים הוא למעשה שלא יותר קל להפקה. אבל ברוך השם, בני האדם מכבדים את אותן הצרכים שלי ובדרך כלל הם ככל הנראה יעשו אותם בשמחה.

לִמְרוֹד העיקרית יחד אנשי הניקיון, צלם הקולנוע הרוסי קרא לנו הצידה. זה כוכב מתעורר בשמי הצילום הקולנועי, שמו מתפרסם בזמן מאוד, שנראה אשר הוא נבדק להימצא אחד מהראשונים בתחומו ברחבי העולם. מְכוֹעָר רצה להזכיר לכל המעוניין אשר הוא גאה לחפש עבודה בעזרת במאי יהודי. ואז נולד אמר עבורנו דבר מדהים: “כולם וודאיים שאתה בהרבה יותר חכמים”. נקרא רשום אפילו שאשתו יהודייה, והתפאר בזהותה היהודית, לדוגמא שאדם ממוצע במערב נהיה מתפאר שאשתו הזאת דוגמנית בדבר.

נזכרתי ברגע המוזר בה חיפשתי רק את המותג המפורסם ההוא של הוודקה בעלי המגן איתן. איכשהו, אני בהחלט אינה רוצה שבעלי המותג ‘קאופמן’ הם ככל הנראה בכל מקום יהודיים. אנו בפיטר פן בני העם היהיודי לא מידי ממהרים למקם אחר המגן חיים באופן כל כך בולטת לעיני מדי הבריאה . נוני עבור לרוב גויים, המגן איתן הנ”ל משמש סימן לייחודיות ועליונות.


הבנתי אף שאם מותג עילית זה מקרה של עיצוב חיוניים, מומלצות והצלחה נחשקת, הרי היהדות לא אך ורק אומה ולא רק דת, אלא אף מותג – ובלי כל ספק המותג הנהדר סופר בהיסטוריה האנושית. לאחר הכל, הנוכחית זאת שהעניקה בכל העולם את אותו המונותיאיזם והמוסר. הזו תרבות מיוחדת אתרים גדולות בתחומי הפוליטיקה והמשפט, המסחר והכלכלה, המדע והרפואה ואפילו באמנות ובתרבות הפרטי. בכלל השוק של בני העם היהודי היוו בודדת המנהיגים והחלוצים. ההצלחה שלנו שרויה חוץ מ להסבר מקורי. לא מומלץ פלא שהעולם הלא יהודי מומלץ להפריד בדת שיש לנו בתור מותג חלל גדול.

היחידים ממש לא מכירים בחשיבותו מסוג המותג של החברה שלנו… הינם אנו. העם שיש לנו. כל כך הרבה מאוד יהודים נרתעים מלהכיר בעומקו ובכוחו של המותג היהודי. תלוי אתם בורחים מתוכם. כל אחד אינם מתעניינים ב שיצפו מעמנו. אנחנו אינו חפצים שסימני הזהות שלנו כל כך יבלטו. אנשים חולמים על להיטמע בכדור הארץ, ללא מגני איתן חכמות לגבי הבקבוקים שיש לנו, תודה רצינית.

מנקודת המבט ששייך ל מיתוג, הגישה זאת מנוגדת לאינטואיציה. דווקא תחשבו בנושא לואי ויטון – רק אחת מיצרניות המותרות הגדולות במדינות שונות בעולם. על גבי כל מה שצריך לדעת שמיוצר שם מוטבע החותם LV בכל – למשל טפט מיושן. הנו מתאים אף על גבי פראדה וגוצ’י וקרטייה. אבל המותג היהודי? אנחנו מפחדים מסימני הזהות מהם.

הדבר יציגו היום של החברה שלנו או לחילופין נמלא את אותם מלתחותינו במותג היהודי בענף בווסרצ’ה וכריסטיאן דיור? ואפילו, כשחנוכייה ציבורית בגובה 12 מטר דולקת בכיכר האדומה, אתם מסוגלים להבדיל מספיק יודעים על מנת לצאת מהארון.